נחיתה באמסטרדם היא נחיתה לאטמוספרה אחרת. הקצב משתנה (מואט באופן כללי), כל אותו לחץ ישראלי (פקקים, חדשות, עצבים, ערסים על הכביש, תור בכללית) מתחלף באוויר מריחואנה דליל, אנשים שמחים ברחוב ואווירה כללית של אופוריה, כאילו זה עתה נחתנו בעיר ששורה במסיבה גרובית תמידית.
אז מה יש בה באמסטרדם (חוץ מסמים לכל דורש), תחושת "עיר חטאים" שחנויות סקס עם חלונות ראווה גלויים מציצים מכל פינה ובתים מצוירים בסמטאות אירופאיות צרות?
שיק ואופנה באמסטרדם:
1. ברוכה הבאה לגן עדן של הפאשניסטיות (כל הזכויות שמורות ל-Shira T) לגזע הוינטאג'
בירור קצר בקונסיארג' ואני מפזזת ברובע יורדאן, בעכבר העיר הגדירו אותו כ"סוהו של אמסטרדם". בין הרחובות פזורות חנויות יד שניה למכביר שמרכולתן שמורה ביותר ומציגה שלל של שמלות נשף מעוטרות פייטים, נעלי עקב משנות ה-60 ופרוות א-לה נשות אס.אס. תגידו שלום ל"רק שניה" או לכל השמעטס המג'וייף בחלק מחנויות הבגדים המשומשים התל אביביים בקינג ג'ורג' או דומיהם. כאן, נדמה שהפריטים שמורים, נקיים ומבושמים יותר מכל הבגדים שתמדדו ב- H&M בעזריאלי (אחרי שכל נשות ישראל כבר מדדו אותם). ניתן גם למצוא חנויות קונספט – חנות יד שניה לבגדי מעצבי על בלבד (נעליים יד שניה של דולצ'ה גבאנה ועוד).
אי אפשר להגדיר אותי כצרכנית מושבעת של חנויות יד שניה (לא מטעמי סטריליות או מיחזור) פשוט לא יצא לי עדיין למצוא, מלבד לכמה פריטים בודדים, משהו שראיתי את עצמי לובשת, לצערי. בחנויות של אמסטרדם אין את הריח הלוואי שנמצא בחלק מהחנויות (למרות שיש שיפור בחלק מהן). החנות היחידה בארץ שמזכירה לי את החנויות האלה היא "המחתרת" - חנות יד שניה ווינטאג' בסמטה אלמונית. שדווקא שם שימור הבגדים, המגוון והייחודיות הכי נעמו לי.
בחנויות שמצאתי יש אווירה קסומה של חזרה לעבר. מוזיקת סווינג מתנגנת ברקע, מחייה את השמלות הנוצצות ותיקי הקלאץ' הקלאסיים (באזור גם נמצאת חנות תקליטים גדולה). בחנות אחרת מלבד לביגוד היה אוסף אקלקטי של כלי בית וחלקי סרוויסים מצוירים. מבט הצידה מגלה שהקונים והקונות אינם אוסף של גרוביות אובססיביות אלא אנשים מכל הסוגים (חלקם נראו גם מאוד אמידים), והמחירים – ממש לא שוק הכרמל!.
ברוח מכונת הזמן מצאתי אפילו סרטון ארכיון של תצוגת אופנה משנות ה-20 – מקסים!!
אז מה יש בה באמסטרדם (חוץ מסמים לכל דורש), תחושת "עיר חטאים" שחנויות סקס עם חלונות ראווה גלויים מציצים מכל פינה ובתים מצוירים בסמטאות אירופאיות צרות?
שיק ואופנה באמסטרדם:
1. ברוכה הבאה לגן עדן של הפאשניסטיות (כל הזכויות שמורות ל-Shira T) לגזע הוינטאג'
בירור קצר בקונסיארג' ואני מפזזת ברובע יורדאן, בעכבר העיר הגדירו אותו כ"סוהו של אמסטרדם". בין הרחובות פזורות חנויות יד שניה למכביר שמרכולתן שמורה ביותר ומציגה שלל של שמלות נשף מעוטרות פייטים, נעלי עקב משנות ה-60 ופרוות א-לה נשות אס.אס. תגידו שלום ל"רק שניה" או לכל השמעטס המג'וייף בחלק מחנויות הבגדים המשומשים התל אביביים בקינג ג'ורג' או דומיהם. כאן, נדמה שהפריטים שמורים, נקיים ומבושמים יותר מכל הבגדים שתמדדו ב- H&M בעזריאלי (אחרי שכל נשות ישראל כבר מדדו אותם). ניתן גם למצוא חנויות קונספט – חנות יד שניה לבגדי מעצבי על בלבד (נעליים יד שניה של דולצ'ה גבאנה ועוד).
אי אפשר להגדיר אותי כצרכנית מושבעת של חנויות יד שניה (לא מטעמי סטריליות או מיחזור) פשוט לא יצא לי עדיין למצוא, מלבד לכמה פריטים בודדים, משהו שראיתי את עצמי לובשת, לצערי. בחנויות של אמסטרדם אין את הריח הלוואי שנמצא בחלק מהחנויות (למרות שיש שיפור בחלק מהן). החנות היחידה בארץ שמזכירה לי את החנויות האלה היא "המחתרת" - חנות יד שניה ווינטאג' בסמטה אלמונית. שדווקא שם שימור הבגדים, המגוון והייחודיות הכי נעמו לי.
בחנויות שמצאתי יש אווירה קסומה של חזרה לעבר. מוזיקת סווינג מתנגנת ברקע, מחייה את השמלות הנוצצות ותיקי הקלאץ' הקלאסיים (באזור גם נמצאת חנות תקליטים גדולה). בחנות אחרת מלבד לביגוד היה אוסף אקלקטי של כלי בית וחלקי סרוויסים מצוירים. מבט הצידה מגלה שהקונים והקונות אינם אוסף של גרוביות אובססיביות אלא אנשים מכל הסוגים (חלקם נראו גם מאוד אמידים), והמחירים – ממש לא שוק הכרמל!.
ברוח מכונת הזמן מצאתי אפילו סרטון ארכיון של תצוגת אופנה משנות ה-20 – מקסים!!
2. גן עדן לפאשניסטיות 2 – מגזע הקניונים
טוב, לכל מי שהתחילה כבר להתבאס מרוח הוינטאג' שתקפה אותי, אל דאגה!, ביקור קצר ב- Bijenkorf, שממוקם ממש ליד הדאם, כבר יביא על סיפוקה כל שופוהליסטית מותגים ממוצעת. אני חייבת להתוודות הכלבו האדיר הזה לא כל כך הלהיב, בעיקר משום שאני רגילה להפרדה בין חנויות תחומות והפרדה בין המותגים שמקלה, לטעמי, את יכולת ההתמצאות והסדר. בכלבו הזה (כמו ברבים אירופאיים אחרים) יש קומה שלמה של ביגוד בה ניתן למצוא כל מותג אפשרי. כל קומה מוקדשת לתחום אחר. הקומה האחרונה היא סוג של חדר אוכל של קיבוץ לעשירון עליון. נדמה שהגעת למתחם מסעדות גורמה בעל מגוון רחב של מטבחים, כל אחד אוסף לו את האספרגוס שלו בצלחת ומתיישב לאכול בשולחנות משותפים. הסדר והסטייל (והריחות!!) מעוררים הערצה.
3. הפסקת אוכל
טוב, התעייפנו מהשופינג, צריך לחטוף משהו בדרך. לא רחוק משם אפשר לשבת באווירה מגניבה בבית קפה של בייגלים. לא, אל תעלו את "טל בייגלס" בדמיונכם. המקום הזה הוא פשוט, מקסים ומיוחד. מוסיקה נעימה, ציורי קיר מתוקים, קפה נהדר ובייגל עמוס לעייפה בגבינת שמנת משובחת. חוץ מזה שלא יכולתי להתעלם מהאקססוריז של המקום: סמלי קפה צבעוניים, תפריט מגניב וציורי קיר – מקום שגורם לך להרגיש הכי קואזי בעולם.
4. להיכנס לסרט
Dampkring Coffeeshop – גם מי שלא מעשן, מוכרח להיכנס לשתות איזה שוקו חם בקופישופ הכי מפורסם באמסטרדם, הידוע בעיקר משום שצולמה בו סצנה מהסרט "אושן 12". למעשה, הקופישופ הזה הפך לרשת של קופישופס. אבל המקורי (שממוקם סמוך לרחוב הראשי – קאלוורסטראט) הוא האפלולי, ההזוי והמגניב ביותר מבין כולם. התחושה: מאורה, אך מוסיקה, שתייה חמה ואנשים ידידותיים הם רק חלק מהדברים שניתן למצוא שם.
אין ספק, שיש עוד כל כך הרבה מקומות מגניבים שווה לטייל בהם. זהו על קצה המזלג, מדריך אמסטרדם מקוצר לפוניות.
