בטח גם אתם הספקתם להיתקל
במיזם האמנותי העירום שהולך לקרום עור וגידים ממש עוד מעט. אז למי שפיספס הנה
תקציר הפרקים הקודמים.
ספנסר טוניק אמן מיצגים או
קונסטלציות שידוע בעולם בעיקר בשל צילומי העירום ההמוני שלו יפשיט את ישראל!
(טריני וסוזנה – אאוט!).
 |
| התמונה היא מהאתר artnet |
איך? כמה ולמה?
אז ככה, מסתבר שהמרכז
הבינתחומי (העונה לשם רייכמן) צריך לקבל עוד כמה נקודות זכות (מעבר לכוסיות,
חתיכים, עשירים ושאר ירקות) מסתבר שיש שם חבר'ה רציניים שיודעים להזיז הרים.
בעקבות פרויקט גמר ללימודים חמישה סטודנטים לתקשורת החליטו לפעול למען ההסברה הבינלאומית
הקשורה לישראל, והם בחרו להביא את ספנסר טוניק ליצירת קונסטלציה בים המלח, בעיקר
בשל מצבו הסביבתי הקשה. די מהר נרתמו לנושא עוד אנשים, והחלו בגיוס כספים וולנטרי
כדי לממש את הרעיון. המטרה: 60,000$ האמצעי: אינטרנט – תוך זמן די קצר נפתח פרויקט
באתר גיוס כספים אמריקאים וכל שוחר אמנות (או סתם סוטה) תרם למימוש הקונסטלציה,
אתם יכולים להיכנס לאתר, לתרום ולעקוב אחר התנהלות הפרויקט.
ההכרזה הרשמית על התנעת
הפרויקט התקיימה במסיבה שנערכה לכבוד ביקורו של טוניק בארץ ובה גם אני נכחתי. מה
שמדהים להיווכח עד כמה אנשים (די שונים) מוכנים לעשות ולהירתם למען פרויקט צילום
עירום המוני. ורק להיות שם ולרגיש את האנרגיות ואת הלבביות של ספנסר – זה מספיק
כדי להידבק בהתלהבות ולהיסחף עם זה לגמרי (למרות שניסיתי להתעלם מכל פרחה בשקל
שלחשה בלהט לאוזנו של טוניק שהיא תהיה מוכנה להתערטל עבורו).
 |
| ספנסר ואני במסיבה בשבוע שעבר |
בטח יש כמה קוראים שמצקצקים
בלשונם ולא מבינים מה ההיסטריה. אז זהו שזה באמת היסטרי. עצם העובדה שהמוני אנשים
ברחבי העולם בחרו בהתנדבות לחשוף את גופם ואת עירומם למען אמנות – זה לא דבר של מה
בכך.
אבל העירום בעבודות של
טוניק הוא לא עירום זול, פורנוגרפי. הוא משהו אחר לגמרי – כפי שהוא מתאר את זה הכי
טוב:
" העירום ההמוני חדל להיות בעל אופי מיני. בזמן הצילום נשים וגברים מתערבבים
והופכים להיות לסמל אנושי, לגוף מפוסל, לגוף שהוא חומר בידי הצלם".
וזה בדיוק מה שמרהיב בעבודות.
אף אחד מהמצולמים הוא לא אובייקט מיני אלא הוא חלק מפסל אנושי גדול בתוך מרחב
אורבני, אדריכלי, נופי או טבעי – כל מצטלם עירום ביחד ולחוד הופך לאובייקט אמנותי
חי, משתייך ל"רקמה אנושית אחת חיה" ומשתלב בפסיפס וערב רב של
"עירומים" (לא בא לי להשתמש במילה גופות). כבר לא רואים את העירום על
פרטיו רואים מעין מיקרוקוסמוס אנושי שמוצא ביטוי כל כך טבעי ומקורי בתוך הטבע או
בתוך קונסטלציות פרי ידיו של האדם שהם חלק מהתרבות שלו עצמו, כמו יצירה אדריכלית
אדירה – הצילום בסידני, היצירה באצטדיון הכדורגל, בכיכר המרכזית במקסיקו סיטי
ועוד.
 |
| מקור התמונה - האתר artnet |
מאחר ולא ראיתי עדיין כיצד
מתנהל הצילום עצמו, קשה לדעת עד כמה כל פרט הוא מכוון ומתוכנן. מה שמעניין לראות
שבאתר של טוניק יש טופס הרשמה כללי למתעניינים מכל העולם ובו מתבקש הנרשם להזין את
צבע עורו (מתוך אינדקס).
כאן חייב לבוא
ה"אבל". הצילומים עתידים להתקיים בסביבות ספטמבר. אבל בארץ כבר החליטו להדליק
את האורות ולהרוס את המסיבה (מה שנקרא רק בישראל). כמובן, שקמו כבר מתנגדים, יש
כבר ח"כ שמתבטאים נגד ומגנים את המיזם. מצטטים חוקים ומשתמשים בביטויים כמו
"סדום ועמורה" לא קשה לנחש מאיזו סיעה. הם כמובן רואים את השלילי היכן
שיש כל כך הרבה חיובי.
הנה סירטון הקמפיין:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה