בקיץ הזה תלבשי וינטג' - פוסט מצולם

יש לי אהבה לפריטים ישנים, עם ניחוח נושן של פעם. כאילו נדמה שפעם הכול היה יותר יפה, אסתטי, יותר טוב. ונדמה שהכמיהה הזו כבר הפכה לנחלת הכלל עם הסגנון העיצובי הוינטאג'י והרטרו באופנה, בעיצוב ודקורציה, במוסיקה ונראה לי שבקרוב גם בשפה.

אז מה זה ויטאג' אמיתי? אספנים ומומחים מקטלגים לרוב תכשיטים בני 50-100 שנים כתכשיטי וינטאג'. תכשיטים שהם יותר ממאה שנים נחשבים לעתיקים. אבל היום זה די היטשטש ונוטים להגיד גם על תכשיטים בני יותר ממאה שנים וינטאג'. זאת אומרת שהיום כבר תכשיט המוגדר וינטאג' הוא בד"כ בן יותר מחמישים שנה.

פתחתי את הארון להוציא כמה פריטים שאני ממש אוהבת עם ניחוח וינטאג'י – חלקם חדשים ועל חלקם ממש אפשר כבר לשמוע את הפסקול של הסווינג שמתנגן ברקע. 

חולצה פרחונית מכופתרת - הכי סיקסטיז:

מנגו ברצלונה

קומבניזון ורוד עם תחרה מיריד המעצבים בסנטר. הכי מתחת לשמלות וחצאיות. אני לא מאלה שתומכות בלבישת לנז'רי כפריטי לבוש יומיומיים. אני מתעקשת לשמור על הציביון המקורי - כתחתית לחצאיות ושמלות. ושרשרת פנינים כפולה משני גדלי פנינים עם פרח לבן בצד. 

סיכות ראש מזהב מצופה ושרשרת גורמט זהב משוק הפשפשים בברצלונה. 

שמלת שיפון ורוד ותחרה מאחד ממסעות הקניות שלי. סיכה לדש הבגד שאני לא מנצלת מספיק! של מותג התכשיטים RONIMO (מי שבא לה - פוסט בנושא)

                                              

טוב, טרנד ההיפסטריות לא פסח עלי. 2 זוגות משקפיים מאופטיקה הלפרין. השחורות - לוק הסטודנטית לפילוסופיה והאינטלקטואלית. החומות - גיקשיק מתוחכם אבל לא מתחכם. 

מניפה ספרדית מנוקדת ואודם אדום לוהט של מאק מהסידרה של וונדר וומן. מודה - היחיד שנשאר שעות ארוכות (גם לאחר אכילה, שתייה, נשיקה). 

טוב, יש שיזדעזעו מהצבע הקאמל-צהוב של הנעליים האלה. אבל בעיני הן שובות לב! מצאתי אותם באחת החנויות נעליים בתאילנד.  

מתחת - מחברות מגניבות - השמאלית מוצר של notbook שקניתי פעם, נראה לי שיש להם חנות באלנבי גם (הנה האתר: http://notbook.co.il/ ) והשנייה "הספרונים של אנה". 

שני תיקים שאני אוהבת. הפרחוני - מאלנבי. האדום - של המעצבת SIVIK. למי שיש אובססייה לתיקים כמוני יודע שגם אם יש תיק וינטאג' אחד - זה ממש לא מספיק. 

חצאית מותן גבוהה שרכשתי מחת מהמכירות הביתיות מהאוסף הפרטי של תמר קראוון. מנטל נוט לחצאית - לא לאכול יום שלם לפני שלובשים אותה!

מסיימת בפריט מהבית שאני לא יכולה לוותר עליו. פטיפון ידני מקורי! (שאפילו עדיין עובד) שאני סוחבת מדירה לדירה (גבי ממש ממש רוצה שאני אזרוק אותו אבל זה לא יקרה!).